סיפורו של יונתן
הגיע לכפר הילדים בהיותו בן 9. אמו בעלת רקע נפשי ואביו מעורב בפעילות בפלילים. יוני הופנה לטיפול באומנות על רקע מורכבותו המשפחתית , לאור קשיים חברתיים וקשיי הסתגלות למשפחה המארחת אליה נסע בחופשות.
יוני שולב בקבוצה טיפולית עם 2 בנים נוספים. בקבוצה ביטא יוני חרדה רבה וכעסים וכן באו לידי ביטוי קשייו במתן אמון ובשיתוף פעולה עם שאר הילדים. יחד עם זאת, יוני קיבל תמיכה רבה מהמטפלת ומהקבוצה. ובמשך שנים של טיפול פרטני וקבוצתי נבנתה לו זהות עצמית חיובית שאפשרה לו השתלבות בריאה בחברה.
לצד ההתקדמות הרבה בביטוי היצירתי נמנע יוני משיחה מילולית על קשייו. יוני ביטא בכשרון ובמקוריות ייחודית את עולמו הסוער ומלא הקונפליקטים, אך רק דרך היצירה האומנותית. בשנה האחרונה לטיפול, שהייתה גם השנה האחרונה שלו בבית הילדים, המשיך לבטא יכולת גבוהה ומקוריות, תוך עמידה בקשיים שהתגלו בתהליך היצירתי, וחיפוש דרכי פתרון. היצירות ביטאו תכנים משמעותיים ביותר, כאשר הנושא העיקרי היה פרידה. בנושא זה היה יוני מוכן לדון גם מילולית. דרך נושא הפרידה מבית הילדים הסכים יוני לדון בפרידות הקשות והכואבות בעברו ולדון בהן. יוני סיים את שהותו בבית הילדים בתחושת קבלה ותמיכה, הן בטיפול והן במשפחתון, בהרגשת ערך עצמי ובאופטימיות זהירה לגבי העתיד.